הבורסה מנסה לבלום את הסחף ל"קרנות האיריות" שמאיים על 14 מיליארד שקל
בורסת תל אביב מנסה להילחם בהוצאת הכספים של המוסדיים מישראל שבאה לידי ביטוי ברכישת קרנות סל (ETF) שרשומות באירלנד, המכונות "הקרנות האיריות", דרך בורסת לונדון במקום דרך בורסת ת"א.
לכלכליסט נודע כי במסגרת המאבק, בורסת ת"א בוחנת בימים אלו שינוי באופן המסחר של אותן קרנות באחוזת בית, כך שניתן יהיה לרכוש אותן בסוף יום המסחר דרך מערכת הקרנות, וזאת בניגוד למצב הנוכחי שבו ניתן לרכוש אותן רק במהלך יום המסחר.
הדבר יוביל לכך שניתן יהיה לרכוש את הקרנות לפי השווי ההוגן שלהן (NAV), בעוד במצב הנוכחי הקרנות נרכשות תוך שישנו פער בין השווי ההוגן למחיר בבורסה, וזאת בשל התנודות המאפיינות את יום המסחר.
הקרנות האיריות הן שם כולל ל־50 קרנות סל (ETF) שנסחרות גם בישראל שהיצרן שלהן רשם אותן באירלנד, בעיקר בשל הטבות מס. בישראל משווקים את הקרנות האלו, שהן קרנות חוץ, שניים מגופי ההשקעות הגדולים בעולם - אינווסקו ובלאקרוק, באמצעות חברת iShares. בלאקרוק החלה לשווק את הקרנות האלו ביולי 2019 ואילו אינווסקו החלה לשווק את הקרנות בפברואר 2022.
בלאקרוק עדכנה את דמי הניהול לפני שבועיים ועתה הם עומדים על 0.2% ב-iShares MSCI ACWI UCITS ETF ו-0.3% ב-iShares NASDAQ UCITS ETF. השינויים עדיין לא מעודכנים במידע בבורסה.
כיום מדובר בקטגוריה שצוברת פופולריות, ונכון לדצמבר 2024, הקרנות שנסחרות בישראל מנהלות נכסים בהיקף של 14 מיליארד שקל, כאשר רק מתחילת השנה גוייסו לקרנות האלו 5.5 מיליארד שקל. היקף הנכסים זינק משמעותית מסוף 2023, אז הוא הסתכם ב־5.4 מיליארד שקל. ביחס ל־2022 מדובר על זינוק דרמטי, שכן בסוף אותה שנה הקטגוריה ניהלה כ־600 מיליון שקל בלבד. הזינוק בהיקף הנכסים הוא תוצאה גם של גיוסים לקרנות וגם של עליית ערך בנכסים שאחריהם הקרנות האלו עוקבות. בין היתר, מדובר על מדד הדגל האמריקאי הפופולרי S&P 500, שבשנתיים האחרונות ניתר בקרוב ל־60%, בעיקר בזכות הראלי במניות הטכנולוגיה על רקע טרנד הבינה המלאכותית, מה שהגביר באופן משמעותי את הביקושים מצד המשקיעים.
הקרנות האיריות תפסו תאוצה בשוק המקומי בשל שתי סיבות נוספות שגורמות למשקיעים מסוימים להשקיע במדדים ספציפיים, דוגמת מדד הדגל האמריקאי, דרכן ולא דרך קרנות אחרות: דמי ניהול נמוכים במיוחד ואי־תשלום מס על דיבידנדים בזכות הרישום באירלנד, שהיא מקלט מס. כך, הקרן האירית הגדולה ביותר, שמנוהלת על ידי בלאקרוק, מנהלת נכסים בהיקף של 5.6 מיליארד שקל והיא גובה דמי ניהול של 0.07% מהנכסים מדי שנה בלבד. לשם השוואה, דמי הניהול שגובות חברות ישראליות שמנהלות קרנות סל מגיעים עד ל־0.6%. בנוסף, היעדר המיסוי על הדיבידנדים, שמושקעים שוב במדד שאחריו עוקבת הקרן, מאפשר להגדיל את הנכסים ואת התשואה לאורך זמן.
אז מה למעשה מטריד את בורסת ת"א? לפי בכירים בבורסה, הפופולריות של הקרנות האיריות בישראל מקורה במשקיעי ריטייל, כלומר בציבור הרחב, ולא בגופים המוסדיים הישראלים שמעדיפים לרכוש את אותן קרנות איריות דרך בורסת לונדון. לבורסת ת"א אין הערכה מדויקת לגבי היקפי הכספים שהמוסדיים הישראלים הזרימו לקרנות האיריות דרך בורסת לונדון, אך מבדיקת כלכליסט עולה כי בשנה האחרונה מדובר על היקף של כ־10 מיליארד שקל. מבחינת הבורסה מדובר על הפסד כספי, שכן היא אינה מקבלת עמלות על הרכישות האלו.
כאשר ביקשה הבורסה להבין מדוע המוסדיים מבצעים את רכישת הקרנות האיריות דרך בורסות אחרות, אחד ההסברים המשמעותיים שהיא קיבלה הוא שהמוסדיים מעדיפים לרכוש את הקרנות בסוף יום המסחר לפי השווי ההוגן של נכסי הקרן, ולא במהלכו, שכן במהלך יום המסחר ישנם פערים ביחס לשווי ההוגן של הנכסים. כיום בורסת ת"א לא מאפשרת לרכוש את הקרנות האיריות, וקרנות סל בכלל, בסוף יום המסחר לאחר הנעילה, אלא רק במהלך המסחר. ומשום כך, הבורסה בוחנת שינוי בנושא.
בכיר בבורסה הסביר לכלכליסט כי "כשגוף מוסדי ישראלי רוצה לקנות את מניית טבע, למשל, הוא קונה חלק מהמניות בארץ וחלק בניו יורק. היינו בטוחים שכך המוסדיים ינהגו גם ביחס לרכישת קרנות חוץ. כלומר, הם יקנו חלק בבורסת לונדון וחלק בארץ. אבל לא, אנחנו מבינים שהם מבצעים את כל הרכישות דרך בורסת לונדון. אנחנו זירת מסחר והתפקיד שלנו הוא לספק פתרונות, ועל כן אנחנו מבצעים בחינה של הנושא. אם נתרשם שמאפייני המסחר של קרנות החוץ מקשים על המוסדיים המקומיים, נחשוב איך לפתור את הסוגיה באמצעות רגולציה ופיתוח".
קרנות הסל שנסחרות בבורסת ת"א מנהלות כ־155 מיליארד שקל, והקטגוריה נשלטת ביד רמה על ידי גופים מקומיים: קסם של הפניקס מנהלת 63 מיליארד שקל, מגדל שוקי הון מנהלת 48 מיליארד שקל ומיטב מנהל 46 מיליארד שקל. אולם הקרנות האיריות, שמשווקות, כאמור, על ידי ענקיות בינלאומיות, מתחילות לנגוס בעוגה של השחקנים המקומיים הגדולים. תעשיית קרנות הנאמנות כולה מנהלת קרוב ל־600 מיליארד שקל.